English
 
יצחק ויטנברג
ארץ לידה רוסיה
עיר לידה וילנה
תאריך לידה 1/1/1907
מין גבר
כינוי ליאון
עד השואה
תנועת או ארגון מפלגה קומוניסטית
עיסוק תפר
תקופת השואה
מסגרת הלחימה מחתרת לוחמת ארץ הלחימה ליטא
אזור הלחימה גטו וילנה
יחידה פ.פ.או. (ארגון פרטיזני מאוחד)
נתוני פטירה
מקום הפטירה וילנה תאריך הפטירה 8/1/1943
נסיבות הפטירה נרצח על ידי הגרמנים
קורות חיים
בן למשפחת עמלים. למד את מקצוע התפרות ומצעירותו פעיל במפלגה הקומוניסטית הבלתי לגלית. זכה לאהדה מצד הפועלים בעיר וילנה (VILNIUS) ובשנת 1936 נבחר כיושב ראש אגודת פועלי העיר. כמו כן, היה חבר המועצה של האגודות המקצועיות בוילנה. עם הכיבוש הגרמני ירד למחתרת כי היה מבוקש על ידי שלטונות הכיבוש. היה מיוזמי הקמת המחתרת הלוחמת ומפקדו הראשון של הפ.פ.או. ממקום מסתורו יצאו הפקודות בשמו המחתרתי "ליאון". ויטנברג דגל בדעה שהמחתרת הלוחמת בגיטו חייבת לאמץ לה את הקו של ניהול המאבק נגד האויב בתוך הגיטו עצמו. לפי תפיסתו עזיבת שערי הגיטו פירושו - הפקרה למוות של האוכלוסיה הבלתי מזויינת.
קו זה אושר על ידי מפקדת הפ.פ.או בגיטו. ויטנברג הכין גם תכנית למקרה של נסיון חיסול הגיטו על ידי הגרמנים. לפי תכנית זו, תיקרא האוכלוסיה לפרוץ את שערי הגיטו, תחת חסות הלוחמים, ולצאת ליער.
תכנית זו שמשה כעמדה של הפ.פ.או. אם כי בגיטו היו קבוצות לוחמים אחרות שחלקו עליה.
ב-9 ביולי 1943, דרש מפקד הגסטפו בוילנה, קיטל, את הסגרתו המיידית של ויטנברג. רשמית הבטיח שהוא ישוחרר לאחר חקירה. אולם לכולם היה ברור שזו הבטחה שקרית, פרי ערמת הגרמנים.
ויטנברג התחבא וברבים הודיעו שהוא מת (אף הציגו תעודת פטירה) אך קיטל לא האמין לשמועה, והמשיך לחפשו. ב- 15 ביולי נתפס ויטנברג ונאסר באזיקים אלא שבשער הגיטו הצליחו הלוחמים לשחררו והוא ברח.
ב- 16 ביולי העמיד קיטל אולטימטום לגיטו: להסגיר את ויטנברג עד לשעה 6 בערב או שהגטו יופצץ בפצצות תבערה. בהשפעת האולטימטום החלו גם בגיטו להשמע קולות להסגרתו של ויטנברג כדי לא להמיט אסון על הכלל בגלל יחיד.
באותו זמן ישב ויטנברג במסתור והוציא פקודות לקראת הקרב הצפוי. בינתיים גברה התסיסה בקרב יהודי הגיטו ומפקדת הפ.פ.או סברה שאין להכנס במאבק דמים עם יהודים גם כשאינם צודקים. לאור זאת החליט ויטנברג להתאבד, אולם קיטל דרש להסגירו חי. ויטנברג מינה את אבא קובנר לפקד על הפ.פ.או ויצא להסגיר את עצמו. על יד שער הגיטו חיכה לו קיטל.
על נסיבות מותו קיימות שתי גרסאות: בלע מנת ציאנקלי - רעל, שהיה ברשותו ומת באותו ערב. הגירסה האחרת אומרת שהוא נרצח על ידי הגסטפו תוך עינויים והתעללות בו.
מקורות
- איבנסקי ז. - עיונים בהחלוץ הלוחם, דפים לחקר.., הוצאת בית לוחמי הגיטאות ואוניברסיטת חיפה, גל` ד`.
* בורגין יחיאל - פון ווילנע ביז ישראל, 1988.
* בלומנטל נחמן-קרמיש יוסף - המרי והמרד בגיטו ורשה, הוצאת יד ושם תשכ"ח.
* בנדר שרה - גיטו ביאליסטוק 1941 - 1943, הנהגה והתנגדות, הוצאת אוניברסיטת תל אביב.
* גוטמן ישראל- רוטקירכן ליוויה - שואת יהודי אירופה, יד ושם.
* גראסמאן וו.- ערנבורג א. - דאס שווארצע בוך, הוצאת ספריית הפועלים, 1984.
* גרנטשטין יחיאל-כהנוביץ` משה - לכסיקון הגבורה, כרכים א-ב, הוצאת יד ושם תשכ"ה - 1965.
* גרוסמן חייקה-קובנר אבא - ספר הפרטיזנים, הוצאת ספרית הפועלים, 1958 (כרכים א` וב`).
* דבורז`צקי מארק - ירושלים דליטא במרי ובשואה, הוצאת מפא"י 1951.
* רינדזיונסקי אלכסנדר - חורבן וילנה, הוצאת בית לוחמי הגיטאות והקיבוץ המאוחד, 1987.
* דרור צבי - קבוצת המאבק השנייה, הוצאת בית לוחמי הגיטאות והקיבוץ המאוחד.
* טננבוים-בקר נינה - גיבור הגיטאות, הוצאת משרד הבטחון 1980.
* לזר-ליטאי חיים - חורבן ומרד, הוצאת מוזיאון הלוחמים והפארטיזנים, 1988.
* מארק בערל - דער אויפשטאנד אין ווארשעווער געטא, הוצאת יידיש בוך, ווארשעווער 1955.
* סוצקבר אברהם - גיטו וילנה, הוצאת שכוי, 1947 - תש"ז.
* צוקרמן יצחק - שבע השנים ההן, 1939 - 1946, הוצאת בית לוחמי הגיטאות והקבוץ המאוחד, 1990.
* צוקרמן יצחק-בסוק משה - ספר מלחמות הגיטאות, הוצאת הקיבוץ המאוחד ובית לוחמי הגיטאות.
* קאטשערגינסקי שמריהו - חורבן ווילנע, הוצאת ציק"א ניו-יארק 1947.
* קורצ`אק רוז`קה - להבות באפר, הוצאת ספרית הפועלים, 1965.
* טובין יהודה, קורצ`ק רוז`קה, רב יוסף (עורכים) - הפרטיזנית זלדה, הוצאת ספרית הפועלים 1989.
- רזניק ניסן - התנועה בגיטו וילנה.., חוברת משואה, גל` א`, 1973.
- שפיגל ס. - עם חברים לאורך הדרך, חוברת משואה, גל` י"ג, 1985.
* שריד אריה - תשובת אבא קובנר למשטיניו, ילקוט מורשת חוב` מ"ז ע` 29.
להתחלה